01
עורכת דין מנוסה, העוסקת בייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה בכל שלבי ההליך הפלילי משלב החקירה ועד לניהול ההליך בבית המשפט.
את דרכה המקצועית החלה עו״ד ישראלי בפרקליטות המדינה (פלילי), שם צברה ניסיון ייחודי בעבודה מול גורמי האכיפה והתביעה. בהמשך שימשה כתובעת פלילית במסגרת רשויות התביעה, תפקיד שבמסגרתו ניהלה הליכים פליליים מורכבים ועמדה בראשם של תיקים רגישים בבתי משפט ברחבי הארץ.
ניסיונה הרב משני צדי המתרס, הן כתובעת והן כסניגורית מקנה לה יתרון משמעותי בניהול תיקים, בבניית אסטרטגיות משפטיות מדויקות ובהשגת התוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותיה.
משרדנו חרט על דגלו מתן יחס אישי וליווי צמוד לכל לקוח, במקצועיות, ביוזמה ובדיסקרטיות מלאה, תוך חתירה מתמדת לצדק ולתוצאה מיטבית.
02
משרדינו מתמחה בתחום הפלילי ומטפל במספר נושאים עיקריים:
המשפט הפלילי נוגע לכל אדם, ויכול לפגוש אנשים נורמטיביים ביותר במגוון רחב של מצבים
הכרעה/גזר דין פלילי אינם סוף הדרך. מערכת המשפט מכירה כי עלולות להתרחש טעויות.
03
משרד עורכי הדין פלוני ושות׳ נוסד במטרה לספק מענה משפטי מקיף, מקצועי ואמין לכל לקוח. המשרד עוסק בתחומי משפט שונים, ביניהם דיני עבודה, דיני חוזים, דיני נזיקין, משפט פלילי ודיני משפחה.
מכירה את המערכת ואת המנגנון מבפנים ויודעת איך לנצח אותה.
יחס אישי, זמינות גבוהה והבנה עמוקה של צרכי הלקוח
שמירה על יושרה מקצועית ודיסקרטיות בכל תיק.
ניסיון בתיקים מורכבים, כולל יכולת לקרוא בין השורות ולהיערך מראש.
בזכות ניסיון עשיר, מקצועיות בלתי מתפשרת ויחס אישי, המשרד זכה למוניטין של גוף אמין ומוביל בתחומו. הגישה שלנו מתבססת על שקיפות מלאה מול הלקוח ויצירת אסטרטגיה מנצחת
Lawyer & Law Firm
04
ידע זה כח. לפניכם מאמרים מקצועיים העוסקים בדיני פלילים.
במשך עשרות שנים, המשפט הפלילי בישראל (ובעולם בכלל) התנהל כדיאלוג בין שני צדדים בלבד: המדינה (התביעה/המשטרה) והנאשם. ואיפה היה הקורבן? הוא נחשב ל"ראיה". כלי שמשתמשים בו כדי להרשיע, ואז מחזירים אותו למדף. אולם בשנת 2001 התחולל שינוי דרמטי עם חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה. החוק הזה הכניס "צלע שלישית" למשולש הפלילי והפך את הנפגעים מגורם […]
אם כתב האישום הוא ה"שלד" היבש של האירוע – תאריכים, שעות ועובדות טכניות – הרי שתצהיר נפגע העבירה הוא הלב והנשמה. זהו המסמך היחיד בתיק הפלילי שבו לא עורכי הדין מדברים, אלא אתם. על פי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, זכותכם להגיש לבית המשפט הצהרה כתובה במועד הטיעונים לעונש (לאחר שהנאשם הורשע ולפני גזר […]
מתי מותר למדינה להפסיק לרדוף? (התיישנות עבירות במשפט הפלילי) אחת השאלות המרתקות והמורכבות במשפט הפלילי היא שאלת הזמן. האם אדם שביצע פשע לפני עשורים צריך לחיות בפחד תמידי מדפיקה בדלת? או שמא יש רגע שבו החברה אומרת: "עבר מספיק זמן, אנחנו מוחלים או מוותרים על העמדה לדין"? בישראל, התשובה אינה אחידה. חוק סדר הדין הפלילי […]
ברוב המוחלט של המקרים, זה תופס אותך באמצע החיים: באמצע יום עבודה, בבילוי עם המשפחה, או בדפיקה פתאומית על הדלת ב-5:00 לפנות בוקר. ברגע אחד, הסטטוס שלך משתנה. אתה כבר לא "אזרח", "אבא" או "עובד מוערך". אתה "חשוד". המעבר הזה הוא אחד האירועים הטראומטיים ביותר שאדם יכול לחוות, והוא מתוכנן להיות כזה. אבל בתוך הכאוס […]
פרשת מיה שם עוררה עניין ציבורי רחב ודיון משפטי משמעותי. כמו במקרים מתוקשרים רבים, הפער בין השיח הציבורי לבין הסטנדרט הראייתי הנדרש במשפט הפלילי בלט במיוחד. על פי הפרסומים, התיק נסגר בשל היעדר תשתית ראייתית מספקת להמשך ההליך הפלילי. החלטה כזו אינה קביעה כי אירוע לא התרחש אלא קביעה כי אין בידי רשויות האכיפה ראיות […]
איך מסתבכים, ומה אפשר לעשות כשמוציאים צו סגירה? מאז אירועי ה־7 באוקטובר חלה החמרה משמעותית באכיפה בכל הנוגע להעסקת שוהים בלתי חוקיים (שב”חים). מה שהיה בעבר עבירה שנאכפה באופן נקודתי, הפך לנושא שנמצא בליבת סדר היום הביטחוני והאכיפתי. בעלי עסקים – קבלנים, מסעדנים, חקלאים, בעלי מוסכים ואתרי בנייה – מצאו את עצמם מתמודדים עם […]
זה הרגע לעצור. לא להסביר. לא “לסגור עניין מהר”. לפני כל מילה – מתייעצים. לכל חשוד עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין טרם חקירתו. זו אינה פריבילגיה – זו זכות יסוד. מימוש הזכות הזו אינו נתפס כהודאה ואינו “נראה רע” – להפך. זהו מהלך אחראי שמגן עליכם. למה ייעוץ לפני חקירה הוא קריטי? חקירה פלילית […]
ברוב המוחלט של המקרים, זה תופס אותך באמצע החיים: באמצע יום עבודה, בבילוי עם המשפחה, או בדפיקה פתאומית על הדלת ב-5:00 לפנות בוקר. ברגע אחד, הסטטוס שלך משתנה. אתה כבר לא "אזרח", "אבא" או "עובד מוערך". אתה "חשוד". המעבר הזה הוא אחד האירועים הטראומטיים ביותר שאדם יכול לחוות, והוא מתוכנן להיות כזה. אבל בתוך הכאוס […]
במשך עשרות שנים, המשפט הפלילי בישראל (ובעולם בכלל) התנהל כדיאלוג בין שני צדדים בלבד: המדינה (התביעה/המשטרה) והנאשם. ואיפה היה הקורבן? הוא נחשב ל"ראיה". כלי שמשתמשים בו כדי להרשיע, ואז מחזירים אותו למדף. אולם בשנת 2001 התחולל שינוי דרמטי עם חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה. החוק הזה הכניס "צלע שלישית" למשולש הפלילי והפך את הנפגעים מגורם […]
אם כתב האישום הוא ה"שלד" היבש של האירוע – תאריכים, שעות ועובדות טכניות – הרי שתצהיר נפגע העבירה הוא הלב והנשמה. זהו המסמך היחיד בתיק הפלילי שבו לא עורכי הדין מדברים, אלא אתם. על פי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, זכותכם להגיש לבית המשפט הצהרה כתובה במועד הטיעונים לעונש (לאחר שהנאשם הורשע ולפני גזר […]
מתי מותר למדינה להפסיק לרדוף? (התיישנות עבירות במשפט הפלילי) אחת השאלות המרתקות והמורכבות במשפט הפלילי היא שאלת הזמן. האם אדם שביצע פשע לפני עשורים צריך לחיות בפחד תמידי מדפיקה בדלת? או שמא יש רגע שבו החברה אומרת: "עבר מספיק זמן, אנחנו מוחלים או מוותרים על העמדה לדין"? בישראל, התשובה אינה אחידה. חוק סדר הדין הפלילי […]
פרשת מיה שם עוררה עניין ציבורי רחב ודיון משפטי משמעותי. כמו במקרים מתוקשרים רבים, הפער בין השיח הציבורי לבין הסטנדרט הראייתי הנדרש במשפט הפלילי בלט במיוחד. על פי הפרסומים, התיק נסגר בשל היעדר תשתית ראייתית מספקת להמשך ההליך הפלילי. החלטה כזו אינה קביעה כי אירוע לא התרחש אלא קביעה כי אין בידי רשויות האכיפה ראיות […]
איך מסתבכים, ומה אפשר לעשות כשמוציאים צו סגירה? מאז אירועי ה־7 באוקטובר חלה החמרה משמעותית באכיפה בכל הנוגע להעסקת שוהים בלתי חוקיים (שב”חים). מה שהיה בעבר עבירה שנאכפה באופן נקודתי, הפך לנושא שנמצא בליבת סדר היום הביטחוני והאכיפתי. בעלי עסקים – קבלנים, מסעדנים, חקלאים, בעלי מוסכים ואתרי בנייה – מצאו את עצמם מתמודדים עם […]
